כאשר אנשים מעורבים במצבים מסוכנים שונים הם עלולים לסבול מפגיעת חרדה. למעשה פגיעת חרדה היא אחת הפגיעות הנפוצות ביותר באירועים רבי נפגעים. לכאורה, נשמע כאילו מדובר על אנשים שנפגעו קל, שכן הפגיעה היא נפשית ולא פיזית, אולם פגיעת חרדה היא לא תמיד קלה ועשויה לגרום לתופעות שליליות ארוכות טווח אם לא מטפלים בהם באופן מהיר ונכון.
מהי חרדה?
“חרדה באופן כללי היא תגובה טבעית וטובה של הגוף. היא מונעת מאיתנו להיכנס למצבים מסוכנים. החרדה גורמת לאדם להיות ערני יותר ולנהוג נכון במצבים מסוכנים. אף על פי כן, במקרים מסוימים לחרדה יש אפקטים שליליים על תפקודו של האדם”, אומר אלעד לאור.
“לפעמים החרדה היא תגובה מוגזמת למצב אמיתי, ולפעמים היא מייצרת פוביה הגורמת להימנעות ממצבים שונים הנתפסים כמאיימים. החרדה יכולה לתקוף גם בעקבות עצם המחשבה על אותו מצב או דבר שנחשבים למפחידים. ישנם מצבי חרדה ספונטניים התוקפים ללא כל אזהרה מוקדמת, וישנם מצבי חרדה הנבנים באופן הדרגתי בתגובה למפגש עם מושא החרדה. בחלק מהמצבים הופכת החרדה לתופעה מעיקה וקיצונית שפוגעת באיכות החיים. הפרעות חרדה עלולות להתפתח מגורמים שונים, ולא תמיד ניתן להצביע על סיבה אחת בלבד לבעיה. לעתים מדובר באירוע טראומטי בולט”.
מהם התסמינים?
“הביטויים הפיזיולוגיים יכולים להיות דפיקות לב מואצות, הזעה, בחילה, יובש בפה, ידיים קרות ולחות, סחרחורות. לעתים יש תסמינים במערכת העיכול כמו שלשול או אי נוחות ואפילו קושי בבליעה”, מסביר אלעד לאור. “הביטויים הפסיכולוגיים של החרדה יכולים להיות שיתוק, עצבנות, ניתוק מהעצמי ואף חשש מפני שיגעון או מוות”.
איך מאבחנים?
“את האבחנה נותן איש מקצוע (פסיכיאטר, פסיכולוג, רופא משפחה) על סמך התסמינים שהוא רואה ועל סמך התסמינים המדווחים לו על ידי המטופל או בני משפחתו”.
כיצד מטפלים?
ד”ר אלעד לאור מסביר כי ישנם שני מסלולי טיפול עיקריים: טיפול פסיכולוגי ותרופתי.
“בטיפול הפסיכולוגי מספר שיטות אשר חלקן כוללת הרפיה, דמיון מודרך והיפנוזה. שיטות אחרות כוללות טיפול פסיכולוגי מקיף על מנת לזהות את הגורמים להתקפי החרדה”.
“התרופות לטיפול בהתקפי חרדה כוללות:
- תרופות לדיכאון וחרדה ממשפחת Selective Serotonin Reuptake Inhibitors (נקראות: SSRI). התרופות מהמשפחה הזאת מעלות את רמת הסרוטונין במוח (אחד החומרים שגורם לחרדה ודיכאון). תרופות מהמשפחה הזאת: לוסטרל, סרטרלין, סרוקסט, פקסט, ציפראמיל, רסיטל וציפרלקס.
- תרופות ממשפחת Serotonin-Norepinephrine Reuptake Inhibitor (נקראות: SNRI). תרופות מהמשפחה הזאת מעכבות את הקליטה ואת הפירוק הן של הסרוטונין והן של הנוראפינאפרין. תרופות לדוגמה מהמשפחה הזאת: אפקסור, איקסל, מירו.
- תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים. אלה משמשות גם תרופות שינה, אך עלולות לגרום להתמכרות. תרופות כמו: ואבן, בונדורמין, לוריבן, קלונקס ואסיוול”.
האם זה עובר?
“הפרעת החרדה יכולה להיות חד פעמית, אך היא יכולה לחזור על עצמה ולפגוע בתפקוד. לכן מומלץ להתייעץ עם רופא או פסיכולוג בנוגע לטיפול אשר יכול לשפר באופן משמעותי את איכות החיים ויכול לעזור להתגבר על הבעיה”, מסכם ד”ר אלעד לאור את הדברים.
