המוטציות שהתפתחו מנגיף הקורונה בדרום אפריקה ובבריטניה מעלות שאלות לגבי יעילות החיסון של פייזר כנגדן. אותן מוטציות משנות את מבנה הוירוס והופכות אותו ליותר מדבק. ד”ר אלעד לאור אומר כי המידע שיש לנו על היעילות של החיסונים כנגד המוטציות השונות מוגבל מאוד, אך לאחרונה פרסמה פייזר תוצאות של ניסוי ראשוני הבודק את יעילות החיסון כנגד מוטציות.
מה ראו בניסוי?
אלעד לאור עונה: “המחקר של חברת פייזר הראה שלמוטציות שמקורן בבריטניה ובדרום אפריקה יש השפעה מועטה על החיסון, כלומר שהחיסון יעיל גם כנגד הזנים האלה. יש לציין כי השינויים בווירוס שמקורם בדרום אפריקה מורידים את יעילות החיסון, אך לא הופכים אותו לבלתי יעיל”.
כיצד התרחש הניסוי?
“בניסוי שביצעה החברה, הם הינדסו במעבדה ווירוס המכיל את המוטציה מדרום אפריקה וערבבו אותו עם דם של אנשים שכבר קיבלו את החיסון. לאחר מכן הם בדקו את היקשרות הנוגדנים בדם המחוסנים לווירוס המהונדס, ואת רמת הפעילות של הווירוס אחרי המפגש”, מסביר אלעד לאור. “נראה כי החיסון יעיל כנגד וירוס הקורונה המקורי ונגד המוטציה הבריטית, ובנוסף, ראו שהחיסון קצת פחות יעיל כנגד המוטציה הדרום אפריקאית”.
מה משמעות תוצאות הניסוי?
“כרגע נראה שהחיסון אכן יעיל כנגד המוטציות השונות, אך קיימת אפשרות כי תתפתח מוטציה נוספת שהחיסון לא יהיה יעיל נגדה. ככל שהתחלואה גבוהה יותר, כך גדלה האפשרות שיתפתחו מוטציות נוספות. הדרך היחידה למנוע התפתחות של מוטציות היא להוריד את התחלואה לרמה כל כך נמוכה שהיא לא תאפשר התפתחותן של מוטציות נוספות”, הוא מסכם.
צפו באלעד לאור מסביר על כך בסרטון:
