הנתונים שמספק ארגון הבריאות העולמי מדברים על כך שבחצי הראשון של המאה ה-21 (2000 עד 2050) שיעור המטופלים המבוגרים שגילם הוא 60 ויותר, צפוי לקפוץ מ-11 אחוזים ל-22 אחוזים – כלומר כ-2 מיליארד איש מאוכלוסיית העולם. רבע מהם יהיו בגיל 85 ומעלה, בשל תוחלת החיים העולה. ובישראל, התחזית מדברת על כך שמטופלים מבוגרים שגילם 65 ומעלה יהוו 14.6% מהמטופלים.
לפי דוקטור אלעד לאור, העוסק בתחום הגריאטריה, התחזיות האלה מבשרות בסבירות גבוהה מאוד גם עלייה בתחלואה המוגדרת ‘כרונית’. יותר ויותר אנשים יזדקקו לשירותי רפואה ובריאות וכמובן לתרופות שונות. וכאשר מתבגרים, הגוף מזדקן ותפקודו אינו כבעבר, לכן עולה לעתים צורך בתרופות, כמו גם התגובות לתרופות מסוימות.
התופעה של ריבוי תרופות קרויה בעגה המקצועית Polypharmacy – והגורמים לכך רבים: רופאים רבים, אבחנות מרובות, מנת משכל נמוכה של המטופל, נטילת תרופות לא הכרחיות, שימוש בתרופות שנותרו בבית ללא התייעצות ברופא ועוד. וכפי שמעיד ד”ר אלעד לאור, צריכה מרובה של תרופות חושפת את המטופלים לבעיות בריאותיות שונות שעלולות להופיע.
בין ההשלכות האפשריות
- הופעת תופעות לוואי כתוצאה מנטילת התרופות
- סיכוי להגיע לאשפוז בבית חולים
- טעויות שעלולות להתרחש ברישום התרופה, באספקתה בבית המרקחת או בנטילתה
- אינטראקציות שליליות בין התרופות
- שגרת המטופלים עלולה להיפגע
- כתוצאה מהנ”ל, עלויות המדינה לטיפול בחולים עולות
אז מה נכון לעשות?
ד”ר אלעד לאור דבק בגישה של צמצום כמות התרופות לנטילה, כמובן תוך ראיית כל השיקולים הרפואיים השונים: האם הורדת מינון או הורדת תרופה עלולה להועיל או שהנזק עלול להיות גבוה יותר?
כמובן שהדבר הנכון לעשות הוא ביקור תקופתי אצל הרופא המטפל לבחינת כל התרופות ותוספי התזונה הניתנים למטופל. גם גריאטר יכול להביט על כלל התרופות הניתנות למטופל ולספק את תובנותיו על סמך ניסיונו בטיפול במבוגרים לאורך השנים.
